Daf 26b
לְמִישְׁתֵּא בֵּיהּ שִׁיכְרָא — שַׁפִּיר דָּמֵי.
Rachi (non traduit)
למישתא ביה שיכרא. לקנות בדמים ולעשות שכר לשתות:
רָבִינָא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא תִּילָּא דְּבֵי כְנִישְׁתָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ לְמִיזְרְעֵהּ? אֲמַר לֵיהּ: זִיל זַבְנֵיהּ מִשִּׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר, וְזַרְעֵהּ.
Rachi (non traduit)
תילא. כל בית הרוס קרוי תל כמו והיתה תל עולם (דברים יג):
רָמֵי בַּר אַבָּא הֲוָה קָא בָנֵי בֵּי כְנִישְׁתָּא. הֲוָה הָהִיא כְּנִישְׁתָּא עַתִּיקָא, הֲוָה בָּעֵי לְמִיסְתְּרַיהּ וּלְאֵתוֹיֵי לִיבְנֵי וּכְשׁוּרֵי מִינַּהּ וְעַיּוֹלֵי לְהָתָם. יָתֵיב וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ הָא דְּרַב חִסְדָּא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: לָא לִיסְתּוֹר בֵּי כְנִישְׁתָּא עַד דְּבָנֵי בֵּי כְנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי — הָתָם מִשּׁוּם פְּשִׁיעוּתָא, כִּי הַאי גַוְונָא מַאי? אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא וַאֲסַר לֵיהּ. לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא וַאֲסַר לֵיהּ.
Rachi (non traduit)
כשורי. קורות של בית הכנסת ישן היו צריכין לתתן בחדש:
הא דאמר רב חסדא. בבבא בתרא בהשותפין:
משום פשיעותא. שמא יפשע (אלא) ויתייאש ולא יבנה אחר:
כי האי גוונא מאי. שאין סתירתו אלא לבנינו של זה:
אָמַר רָבָא: הַאי בֵּי כְנִישְׁתָּא, חַלּוֹפַהּ וְזַבּוֹנַהּ — שְׁרֵי, אוֹגוֹרַהּ וּמַשְׁכּוֹנַהּ — אֲסִיר. מַאי טַעְמָא: בִּקְדוּשְׁתַּהּ קָאֵי.
Rachi (non traduit)
חלופי וזבוני. חלה קדושתו על החילוף או על הדמים והוא יצא מן הקדושה להשתמש בו:
Tossefoth (non traduit)
אוגורה ומשכונה אסור. קשה דהא רבי מאיר לא אסר במתניתין אלא ממכר עולם אבל על תנאי שרי ומאי שנא ונראה לי דהאי דר''מ שרי למכור על תנאי היינו של רבים לרבים להתפלל שם דאין במכר זה זלזול והא דאסרי' הכא משכנתא הוי דיחיד משום זלזול:
לִיבְנֵי נָמֵי, חַלּוֹפִינְהוּ וְזַבּוֹנִינְהוּ — שְׁרֵי, אוֹזוֹפִינְהוּ — אֲסִיר. הָנֵי מִילֵּי בְּעַתִּיקָתָא, אֲבָל בְּחַדְתָּ[תָ]א — לֵית לַן בַּהּ.
Rachi (non traduit)
ליבני. לבינים של בית הכנסת:
בעתיקי. שנבנו כבר בכותל בית הכנסת שנפל:
אבל בחדתא. שנעשה לשם בית הכנסת לית לן בה:
וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר הַזְמָנָה מִילְּתָא הִיא, הָנֵי מִילֵּי כְּגוֹן הָאוֹרֵג בֶּגֶד לַמֵּת. אֲבָל הָכָא, כְּטָווּי לְאָרִיג דָּמֵי, וְלֵיכָּא לְמַאן דְּאָמַר.
Rachi (non traduit)
ואפי' למ''ד. במסכת סנהדרין בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מז:) גבי אורג בגד למת דאסור בהזמנה בתכריכי המת דאסירי בהנאה דגמרינן שם שם מעגלה ערופה כדמפרש התם:
הני מילי באורג בגד למת. שאינו חסר אלא אריגה וכיון שנארג מיד הויא ראוי לפורשו על המת אבל לבינים מחוסרים עשייה לבנותן בכותל והלכך בשל לבינים דבית הכנסת הוה ליה כטווי לאריג וליכא למ''ד בכי האי גוונא דהזמנה מילתא היא:
מַתָּנָה, פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָסַר, וְחַד שָׁרֵי. מַאן דְּאָסַר: בְּמַאי תִּפְקַע קְדוּשְׁתַּהּ?! וּמַאן דְּשָׁרֵי: אִי לָאו דַּהֲוָה לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ — לָא הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ, הֲדַר הָוֵה לַיהּ מַתָּנָה כִּזְבִינֵי.
Rachi (non traduit)
מתנה. נתנו בני העיר בית הכנסת לתשמישי חול:
תָּנוּ רַבָּנַן: תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה — נִזְרָקִין. תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה — נִגְנָזִין. וְאֵלּוּ הֵן תַּשְׁמִישֵׁי מִצְוָה: סוּכָּה, לוּלָב, שׁוֹפָר, צִיצִית. וְאֵלּוּ הֵן תַּשְׁמִישֵׁי קְדוּשָּׁה: דְּלוֹסְקְמֵי סְפָרִים, תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת, וְתִיק שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה, וְנַרְתִּיק שֶׁל תְּפִילִּין וּרְצוּעוֹתֵיהֶן.
Rachi (non traduit)
ותשמישי מצוה. דברים ששימשו בהן מצוה:
דלוסקמי. כמו אמתחת ושק לשום בו [ספר]:
תיק ונרתיק. חדא היא אלא שלשון תיק נופל על דבר ארוך ולשון נרתיק נופל על דבר קצר:
Tossefoth (non traduit)
תשמישי קדושה וכו' נרתק של תפילין ורצועותיהן. מכאן משמע שהדל''ת והיו''ד שבקשר הרצועה אינן אותיות גמורות ולא הוי הלכה למשה מסיני כי אם השי''ן שבבתים מדלא קרי הכא לרצועות אלא תשמישי קדושה והכי נמי משמע בהקומץ רבה (מנחות דף לה:
ושם) דלא קרי להו אלא תשמישי קדושה והכי נמי משמע בפרק שני דשבת (דף כח:) דפריך והאמר אביי שי''ן של תפילין הלכה למשה מסיני ולא פריך כך מן הדל''ת והיו''ד ולא קשה מההיא דמנחות (דף לה:) גבי וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ואמרו אלו תפילין שבראש שיש לפרש הטעם לפי שהן לעולם בגובה של ראש ונראים לעולם שפיר אות אבל אותן של יד אינן נראין ואין בהן אות כדכתיב והיו לך לאות ודרשינן (מנחות דף לז:) ולא לאחרים לאות אבל למה שפרש''י התם דהטעם הוי משום שיש בהן השי''ן והדל''ת דהוי רוב אותיות של שדי לפירוש זה קשה כדמשמע בכל הני שהבאתי דהיו''ד והדל''ת לא חשיבי אותיות:
אָמַר רָבָא, מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא: הַאי כּוּרְסְיָא, תַּשְׁמִישׁ דְּתַשְׁמִישׁ הוּא, וּשְׁרֵי. כֵּיוָן דַּחֲזֵינָא דְּמוֹתְבִי עִלָּוֵיהּ סֵפֶר תּוֹרָה, אָמֵינָא: תַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה הוּא, וַאֲסִיר.
Rachi (non traduit)
כורסיא. בימה של עץ:
תשמיש דתשמיש. שפורס מפה עליו ואחר כך נותן ספר תורה עליו:
דמותבי ספר תורה עליה. בלא מפה:
וְאָמַר רָבָא, מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא: הַאי פְּרִיסָא, תַּשְׁמִישׁ דְּתַשְׁמִישׁ הוּא. כֵּיוָן דַּחֲזֵינָא דְּעָיְיפִי לֵיהּ וּמַנְּחִי סִיפְרָא עִלָּוֵיהּ, אָמֵינָא: תַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה הוּא, וַאֲסִיר.
Rachi (non traduit)
פריסא. יריעה שפורסין סביבות הארון מבפנים:
תשמיש דתשמיש הוא. תשמיש של ארון:
דעייפי ליה. פעמים שכופלין אותו תחת ס''ת:
Tossefoth (non traduit)
מריש הוה אמינא האי פריסא תשמיש דתשמיש הוא. פי' הקונטרס יריעה שפורסין סביב הארון בתוכו וקשה שהרי הארון עצמו הוי תשמיש קדושה ואמר (התם) שאסור לעשות ממנו כורסיא אלמא שהתיבה קדושה יותר מן הפורסין לכך נראה לי שפורסין אותה סביב הארון מבחוץ:
וְאָמַר רָבָא: הַאי תֵּיבוּתָא דְּאִירְפַט, מִיעְבְּדַהּ תֵּיבָה זוּטַרְתִּי — שְׁרֵי, כּוּרְסְיָיא — אֲסִיר. וְאָמַר רָבָא: הַאי פְּרִיסָא דִּבְלָה, לְמִיעְבְּדֵיהּ פְּרִיסָא לְסִפְרֵי — שְׁרֵי, לְחוּמְשִׁין — אֲסִיר.
Rachi (non traduit)
דאירפט. ארון שנתקלקל ונפרד מחבורו ויש דוגמתו בברייתא ביבמות (דף קב.) מנעל המרופט:
תיבותא זוטרתי. לעשות תיבה קטנה מן הגדולה הראשונה:
מיעבדא כורסיא. בימה:
אסור. שירדה מקדושתה:
פריסה דבלה. יריעות הארון שבלו:
לחומשין. יש ספרים שהן עשויין כל חומש לבדו וכולן בגליון:
וְאָמַר רָבָא: הָנֵי זְבִילֵי דְחוּמָּשֵׁי וְקַמְטְרֵי דְסִפְרֵי — תַּשְׁמִישׁ קְדוּשָּׁה נִינְהוּ, וְנִגְנָזִין. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי לָאו לְכָבוֹד עֲבִידָן, לְנַטּוֹרֵי בְּעָלְמָא עֲבִידִי, קָא מַשְׁמַע לַן.
Rachi (non traduit)
זבילי. כמין דלוסקמי:
קמטרא. ארגז שקורין אשקריניי''ו והרבה יש בתרגום של יהונתן בן עוזיאל חבלים חבושים (יחזקאל כז) ארגזים אמליץ דזהוריתא בקמטרין וכן לאשר על המלתחה לדעל קמטרי' (מלכים ב י':
כ''ב):
הָהוּא בֵּי כְנִישְׁתָּא (דִּיהוּדָאֵי) [דְּ]רוֹמָאֵי דַּהֲוָה פְּתִיחַ לְהָהוּא אִידְּרוֹנָא דַּהֲוָה מַחֵית בֵּיהּ מֵת, וַהֲווֹ בָּעוּ כָּהֲנֵי לְמֵיעַל לְצַלּוֹיֵי הָתָם. אֲתוֹ, אֲמַרוּ לֵיהּ לְרָבָא. אֲמַר לְהוּ: דַּלּוֹ תֵּיבוּתָא אוֹתְבוּהָ, דְּהָוֵה לֵיהּ כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת, וּכְלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת אֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטּוּמְאָה.
Rachi (non traduit)
בי כנישתא דרומאי. אנשי ישראל באו מרומי למחוזא ונתיישבו שם ועשו להם בית הכנסת:
אידרונא. חדר שמשימין בו מת והיה מונח בו מת עד שלא נקבר:
מחית. כמו מונח כדמתרגמינן ותנח בגדו אצלה ואחיתתיה (בראשית ל''ט:
ט''ז):
בעו כהני למיעל ולצלויי. בההוא כנישתא אין יכולין ליכנס מפני הטומאה הנכנסת בבית הכנסת דרך הפתח מבית לבית דהכי תנן במסכת אהלות (פ''ג משנה ז):
דלו תיבותא. הגביהו הארון ממקומו:
כלי עץ העשוי לנחת. במקום אחד אינו מקבל טומאה דאיתקש כלי עץ לשק לענין טומאה דכתיב וכל כלי עץ או בגד או עור או שק (ויקרא יא) מה שק המיטלטל אף כלי עץ המיטלטל. כל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה:

אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: וְהָא זִמְנִין דִּמְטַלְטְלִי לֵיהּ כִּי מַנַּח סֵפֶר תּוֹרָה עִלָּוֵיהּ, וְהָוֵה לֵיהּ מִיטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָם! אִי הָכִי לָא אֶפְשָׁר.
אָמַר מָר זוּטְרָא: מִטְפְּחוֹת סְפָרִים שֶׁבָּלוּ — עוֹשִׂין אוֹתָן תַּכְרִיכִין לְמֵת מִצְוָה, וְזוֹ הִיא גְּנִיזָתָן.
Rachi (non traduit)
מטפחות ספרים. אף של ס''ת:
וְאָמַר רָבָא: סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה — גּוֹנְזִין אוֹתוֹ אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם, וַאֲפִילּוּ שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: וּבִכְלִי חֶרֶס, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים''.
Rachi (non traduit)
ואפילו שונה הלכות. כלומר אפילו לא שימש תלמידי חכמים בהש''ס ובגמרא אלא במשניות ובברייתות:
(וְאָמַר) רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מִבֵּי כְנִישְׁתָּא לְבֵי רַבָּנַן — שְׁרֵי, מִבֵּי רַבָּנַן לְבֵי כְנִישְׁתָּא — אֲסִיר. וְרַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא מַתְנִי אִיפְּכָא. אָמַר רַב אַחָא:
Rachi (non traduit)
מבי כנישתא לבי רבנן. לעשות מבית הכנסת בית המדרש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source